מה ביני לבין אמנות אקולוגית?כתבה: ורדה שילה
צילם: בני שילה
המונח "אמנות אקולוגית" הוגדר לראשונה בשנת 1968. ניתן לומר שאמנות זו היא תהליך יצירתי הלוקח השואף לרפא את מערכות היחסים בין האדם לטבע.לאורך השנים, ובהיסטוריה של האמנות, שימש הטבע מקור השראה לאמנים: מקור לחיקוי ונקודת מוצא אסתטית ורעיונית. ביפן, לדוגמה, התרבות האסתטית כוללת בתוכה הרבה מאוד הקשבה לטבע וניתן למצוא במקומות רבים, יצירות אמנות כמו גני-אבנים (גני-זן) שבהן חלוקים ואבנים מסודרים בצורות מיוחדות (ראו תמונה שצולמה בקיוטו, יפן).
בשנות השישים של המאה העשרים, אמנים במערב החלו לעסוק בניגודים שנוצרו לאורך ההיסטוריה בין הטבע לתרבות האדם. העיסוק בבעיות אלה והחשיבה עליהן, יחד עם המודעות הגוברת לנושאי איכות-סביבה, הביאו להתפתחות גישות אמנותיות חדשות. בשנות השבעים, הפכה האמנות האקולוגית לתנועה בינלאומית שנושאיה ומטרותיה הם הרמוניה בין אדם, תרבות וטבע. היא שואפת להשתמש באופן חדש ושונה בחומרים טבעיים וממוחזרים. היצירות מדגישות את יפי הטבע, אך גם את פגיעותו ואת חובתנו לשמור עליו.
קהילת האמנים האקולוגים-סביבתיים מציבה לעצמה מטרות שונות, שהחשובות מביניהן:
לפרש את הטבע ואת תהליכיו, ולהגדיר הבעיות איתן צריך להתמודד האדם.
לעסוק בכוחות ובחומרים סביבתיים – ליצור אמנות המושפעת ממים, מרוח, מברקים ואפילו מרעידות אדמה, או משתמשת בהם.
לבחון מחדש את יחסי האדם והטבע ולהציע דרכים חדשות לקיום משותף.
לעסוק בשחזור ושיקום נזקים, בדרך כלל בדרכים אסתטיות.
קהילת האמנים האקולוגים-סביבתיים מציבה לעצמה מטרות שונות, שהחשובות מביניהן:
לפרש את הטבע ואת תהליכיו, ולהגדיר הבעיות איתן צריך להתמודד האדם.
לעסוק בכוחות ובחומרים סביבתיים – ליצור אמנות המושפעת ממים, מרוח, מברקים ואפילו מרעידות אדמה, או משתמשת בהם.
לבחון מחדש את יחסי האדם והטבע ולהציע דרכים חדשות לקיום משותף.
לעסוק בשחזור ושיקום נזקים, בדרך כלל בדרכים אסתטיות.
בחלק מעבודות הקרמיקה שלי, אני מוצאת את עצמי קרובה לעבודותיהם של האמנים האקולוגיים. אני אוהבת לחקות בעבודתי צורות טבעיות כמו אצטרובלים, עלים, אבנים, פירות, ירקות ועוד. לעיתים אני משלבת בתוך החומר פיסות עלים, זרעים וענפים שיוצרים טקסטורה מעניינת בכלי לאחר שהם נשרפים בתנור. חלק מעבודותיי מפוזרות בגינת ביתי כחיקוי או כתחליף לחומרים טבעיים.
לאחרונה ניסיתי ליצור כלי קרמיקה על בסיס עבודת עלים של האמן הידוע אנדי גולדסוורתי.
מבין האמנים המפורסמים בקהילת האומנים האקולוגים, ראוי להזכיר את:
RobertSmithson - האמן האמריקאי רוברט סמית'סון שיצר ביוטה בשנות השבעים, את היצירה "מזח ספירלי" בסולט לייק סיטי.
Christo Javacheff - כריסטו יאוואצ'ף שעטף חופי-ים ואיים שלמים בחומרים ידידותיים לסביבה, ובכך הפך אותם לאטרקציה והפנה את תשומת-לב העולם לתהליכים הטבעיים המתרחשים בעולמנו.
Alan Sonfist - האמן האמריקאי אלן סונפיסט יצר בשנות השבעים יצירות החושפות את התהליכים הטבעיים המתקיימים לאורך זמן, כגון מושבות נמלים ותעלות ארנבים, ובשנות השמונים יצר ליתוגרפיות של אדמה ותהליכים הקשורים בקרקע.
Hans Haacke - האמן הגרמני-אמריקאי הנס האק, יצר "מערכות בזמן אמת", בהן הוא שילב חומרים, סגנונות ומילים הלקוחים מניסיון היום-יום ומהטבע. עבודותיו נושאות אופי ביקורתי, ומעבירות מסר אנטי-ממסדי ואנטי-תעשייתי.
יצחק דנציגר - האמן הישראלי הידוע, החל לעסוק באמנות אקולוגית בשלבים מאוחרים יותר בחייו. בשנת 1971 הוא השתתף בתערוכת "מושג + אינפורמציה" שנערכה במוזיאון ישראל, ושם יצר את "נוף תלוי" - יחידה אקולוגית התלויה על גבי משטח מרחף באוויר. לצידה הוקרנה סדרת שקופיות שהציגה את הרס הנוף בידי האדם - סלילת כבישים, יצירת מחצבות, והקמת מפעלים. בתחילת שנות השבעים יזם האמן שיקום ניסיוני של שלוש מחצבות נטושות על הר הכרמל.
Andy Goldsworthy - האמן הבריטי אנדי גולדסוותרי, הוא אחד האמנים הסביבתיים הנערצים עלי. גולדסוורתי נולד באנגליה בשנת 1956 ועוסק בעיקר בפיסול סביבתי ובצילום. כיום הוא חי ועובד בסקוטלנד. בצעירותו עבד האמן בחוות חקלאיות, והוא נוהג להשוות את עבודת היצירה האמנותית שלו עם עבודת החקלאי. הוא אומר: "חלק גדול מעבודתי מזכיר איסוף תפוחי אדמה. עליך להיכנס לקצב העבודה" .
אני אוהבת את השימוש היפה והחכם שהוא עושה בחומרי טבע, ואת האופי המתכלה של עבודותיו. התיעוד הצילומי של עבודותיו תופס מקום נכבד ביצירתו. העבודות עוברות מעין מחזור-חיים: העבודה נוצרת, גדלה, ונהרסת עם הזמן. החומרים בהם משתמש האמן הם טבעיים וצורתם אינה ניתנת לשינוי בדרך כלל. הם כוללים: פרחים צבעוניים, ענפים, עלים בגוונים שונים, בוץ, אצטרובלים, מקלות, אבנים, חלוקי נחל, גלידי קרח, ועוד.
אני אוהבת את השימוש היפה והחכם שהוא עושה בחומרי טבע, ואת האופי המתכלה של עבודותיו. התיעוד הצילומי של עבודותיו תופס מקום נכבד ביצירתו. העבודות עוברות מעין מחזור-חיים: העבודה נוצרת, גדלה, ונהרסת עם הזמן. החומרים בהם משתמש האמן הם טבעיים וצורתם אינה ניתנת לשינוי בדרך כלל. הם כוללים: פרחים צבעוניים, ענפים, עלים בגוונים שונים, בוץ, אצטרובלים, מקלות, אבנים, חלוקי נחל, גלידי קרח, ועוד.
מעת לעת יוצר גולדסוורתי גם פסלים מוזמנים, שאופיים קבוע ולא מתכלה. לדוגמה: הוא התבקש ליצור עבודת אמנות לחצר הכניסה למוזיאון האמנות דה-יונג בעיר סן-פרנסיסקו שבקליפורניה. שם העבודה: ."Drawn Stone" היא מתייחסת לרעידות האדמה הרבות באזור סן-פרנסיסקו. העבודה מורכבת מסדק עמוק וגדול במדרכה, שמתפצל לסדקים קטנים יותר, ובהמשך - לאבנים קטנות יותר שמשמשות גם כספסלים.
