רשמים מהביקור שלנו ביריד "מאירים את הדרום באהבה שהתקיים במתחם התחנה"
בשבוע שעבר יצאנו לבקר ביריד שנועד לתמוך בעסקים הקטנים בדרום. האירוע התקיים באווירה מאוד מיוחדת של חופשת החנוכה וכלל מופעי רחוב, פעילויות לילדים ודוכנים המציגים את יצירותיהם ומוצריהם של עסקים מהדרום. היו שם דוכני תכשיטים, מתנות, יצירות אמנות שימושית ואפילו מבשלת בירה בוטיק.
בשבוע שעבר יצאנו לבקר ביריד שנועד לתמוך בעסקים הקטנים בדרום. האירוע התקיים באווירה מאוד מיוחדת של חופשת החנוכה וכלל מופעי רחוב, פעילויות לילדים ודוכנים המציגים את יצירותיהם ומוצריהם של עסקים מהדרום. היו שם דוכני תכשיטים, מתנות, יצירות אמנות שימושית ואפילו מבשלת בירה בוטיק.
בשנתיים האחרונות, שבהם אנחנו עובדים באופן אישי ובקשר מיוחד עם העסקים המופיעים באתרי יו-בוטיק למדנו שהעבודה שלהם מושפעת, יותר מאחרים, מה-"מוזה", סוג של מצב נפשי, מנטלי אשר מעניק להם את היצירתיות ואת חדוות העשייה. לכן, היה חשוב לנו לבקר ביריד ולתמוך באנשים האלה ולספר מקצת על מה שעברו בתקופה הקשה הזאת שעברה עליהם.
פגשנו את אילנית פפיאשווילי בעלת העסק קינדר בגדי ילדים. קינדר הינה חנות אקססוריז שכולה חגיגה לילדים. אילנית מעצבת אביזרים (אקססוריז) לקטנטנים. העיצובים של קינדר מלאים בסטייל, מדליקים וייחודיים עם הקפדה על רמת גימור גבוהה. קיימים דגמים המתאימים לשימוש יום יומי וכאלה השמורים לאירועים מיוחדים, רוב הפריטים הם one of a kind.
"האירועים בדרום השפיעו השפעה ישירה ושלילית על הפעילות העסקית. באופן טבעי, במצבי מתח, לציבור יש פחות עניין בקניות ועוד פחות בלייף סטייל. העבודה שלי הוקפאה במהלך תקופה זו עקב המתיחות בדרום. למרות שנסענו למס' ימים להתאוורר מעט מרצף השיגורים לאיזורינו, ניסיתי לעודד במעט ולהעלות חיוך על מס' ילדות שקיבלו מאיתנו במתנה בתקופת המלחמה סרטים לשיער מעוצבים, צבעוניים ושמחים שהעלו חיוך על פניהן". (אילנית)
באחד הדוכנים בהמשך פגשנו את יעל דאובה, ילידת ארה"ב, אשר הגיעה לארץ ב-1982, ישר לקיבוץ עין צורים שם התחתנה וגרה עד 1999, כאשר היא, בעלה ושלושת בנותיהם עזבו את הקיבוץ למרכז שפירא, אזור אשר בו נשמעו כמה וכמה אזעקות צבע אדום. ב-2001 פתחה את הסטודיו כעסק זעיר והתמקדה בעיקר בחוגי ילדים. את היצירה פיתחה בעידוד מט"י קרית גת שם השתתפה בקורס יזמות.
"ב-5 השנים האחרונות אני מוכרת בעיקר בירידים ותמיד מחפשת מקום לחשוף ולשווק את העבודות שלי. האירועים האחרונים השפיעו בעיקר על חוגי הילדים שלא התקיימו בזמן הלחימה. דווקא בעופרת יצוקה, כאשר השתתפתי במכירה בהאנגר 11, קיבלתי את העידוד לפתח את היצירה. החום, הפרגון והמחמאות נתנו לי דחיפה קדימה. מאד קשה לשווק ולמכור בדרום ואני תמיד מחפשת את ההזדמנות להגיע למקומות חדשים. מידי כמה שבועות אני משתתפת ביריד במושבה הגרמנית בירושלים ויש לי עמוד פייסבוק בו אפשר לראות את העבודות שלי. אני מזמינה את כולם לבקר בסטודיו ולראות את היצירות שלי ושל הילדים שאני מלמדת."
את הביקור שלנו סיימנו אצל עודד שרעבי, מבעלי "סבוני יהל", הניחוחות הובילו אותנו אל הדוכן המיוחד הזה. עודד ואשתו פתחו את העסק שלהם במושב כוכב מיכאל, אשר נמצא בסמוך לצומת גבעתי בין קריית גת לאשקלון. הסיפור שלהם מתחיל בהריונה של אשתו.
"תמיד היינו חובבים של מוצרים טבעיים אך ההיריון גרם לנו להעמיק בנושא, בעוד הדר אשתי סיימה את לימודי הדולה (מלווה בהיריון ולידה), אני התחלתי להרחיב ולהעמיק את לימודי הארומתרפיה כדי להכין לה מוצרים טבעיים להיריון וללידת הבית שתכננו. את המוצרים חילקנו בין החברים הקרובים והידידים שלנו ובזמן קצר נוצר ביקוש והמוצרים הלכו והתפתחו. מתחביב ביתי ואישי צמחנו לעסק קטנטן שמכין באהבה את מוצריו.
האירועים בדרום אכן השפיעו על היצור של הסבונים שכרגע אני במחסור לעוד שבועיים.
אנשים לא הגיעו אליי ובעיקר נפגע תהליך הייצור."
מאחלים שאת הביקורים הבאים שלנו נעשה בנסיבות יותר אופטימיות.
